<h1>סימני התרומה לסימנים קנ"ט—ק"ס</h1>
<h2>דף לב.</h2>
אמר רב יוסף האי חלא דשכרא דארמאה אסור משום דמערבי בה דורדיא דחמרא של יין נסך אמר רב אשי ומאוצר שרי פי' אם רואהו ישראל שמשכו העכו"ם מן החבית. דאי איתא דמערבי מסרא סרי. א"כ במקום שמערבין שמרים של יין בשכר או במשקה של דבש כדי להעמידה ולהחמיצה אסור. דין לשתות יין תותים או שאר משקין של עכו"ם ואין ישראל רואהו בעת שמושכו מן החבית. ושמעינן נמי תותים או שאר משקים שהם יקרים יותר מיין ופעמים שהעכו"ם נותנין בהם יין להגדיל המדה וגם טוב יותר לשתות אחרי כן לפי שכשהוא בלא יין חזק יותר מדאי אסור לשתותו ישר' אם לא רואהו מושך מן החבית. דבחבית אם היה נותן בו יין מתקלקל לו המשקה וסרי כדאמר רב אשי הכא ומאוצר שרי. וכן שלהי פרקין יין תפוחים מן האוצר מותר. בקטלוזא אסור לפי שמערבין בו יין. ומיירי שאותו יין תפוחים יקר להם יותר מיין. אבל משקה שאין יקר כמו היין לש' מותר לשתותו בכל ענין דאין לחוש שיערב העכו"ם יין היקר בתוך משקה הזול. כדאמרי' לקמן למאי נחוש לה. אי משום אערובי ביה חמרא קיסתא דמורייתא בלומא פירש בזוזא וקיסת' דחמרא בתרי לומי. [התרומה סימנים קנ"ט—ק"ס]. שכר או דבש אם רגילות לתת בהם שמרי' של יין להחמיץ ולהעמיד אסורין. מי תותי' וכל משקי' של עכו"ם שהם יקרין יותר מיין אסורין לשתות מן העכו"ם אם לא ישראל רואהו כשמושכו העכו"ם מחבית דילמא ערב בו יין להגדיל המדה אבל בחבית ליכא למיחש שערב בו יין דמסר' סרי.
